#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שיג. האם יש הוכחה מסוגיין שלאלמנה מן האירוסין יש כתובה אף שלא כתב לה ומדוע? 	"כתבו התוס' (ד""ה ואם) דמסוגיין יש להוכיח דאלמנה מן האירוסין יש לה כתובה ואפילו לא כתב, דהא מסתמא הכא מיירי שלא כתב לה דאי כתב לה א""כ מאי מבקשין ליתן גט שייך למימר הכי, אלא ש""מ דמיירי הכא דלא כתב לה כתובה ואפ""ה קאמר כופין אותו ליתן כתובה <sup>קטו</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קטו.  כתב הרשב""א  (ד""ה אמר רב)  אבל הגאונים ז""ל הסכימו שאין כתובה לארוסה אלא בשכתב לה, והכא ששטר כתובה יוצא מתחת ידה ובמקום שכותבים כתובה ואח""כ מקדשים א""נ יש לי לפרש בדכתב לה אלא שלא מצאה לקיימו, וכיון שנתן גט מעצמו הוחזק כפרן על הכתובה וכמי שנתקיימה היא וא""נ כששמותיהם שוים ויצא שטר כתובה מתחת ידי סופר. ומיהו מסתברא לי דלא צריכינין להכי ולהכי, דהכא רב הוא דאמרה ורב הא אית ליה דארוסה אית לה כתובה כדאיתא בפ""ק דמציעא ובשלהי פרק הכותב.</span>"	קידושין תוס' סה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שיד. על איזה מקרה אמר רב כופין ומבקשין, ומה כונת דבריו? 	היא אומרת קדשתני והוא אומר לא קדשתיך. כונת רב שמבקשים ממנו ליתן גט ואם נתן מעצמו כופין אותו ליתן כתובה.	קידושין סה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שטו. אין קידושין בלא עדים שנלמד דבר דבר מממון. מדוע לא אמרינן בקידושין הודאת בעל דין כמאה עדים ובממון אמרינן? 	"שבממון אינו מחייב לאחרים ובקידושין מחייב לאחרים ופרש""י (ד""ה הכא) שקרובותיה נאסרו בו וקרוביו נאסרין בה <sup>קטז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קטז.  כתב הרשב""א  (ד""ה א""ל)  על פירוש רש""י וקשיא לי אי הכי גר וגיורת ואי נמי מי שאין לו קרובים שיאסרו מחמת קידושיהן דלא מחייבא לאחריני נימא הודאת בעל דין כמאה עדים. ומסתברא דהכי פירושו מיחייבא לאחריני דנאסרה אכולי עלמא בהודאתה זו, ואין לך מודה שנתקדשה שאינה מחייבת אחרים. מיהו אכתי קשיא לי שכאן שאין לשום אדם זכות עליה ואין אדם זוכה בה אלא מדעתה, מאי חב לאחרים איכא. ותירץ שכשהקישה התורה עריות לממונות הקישה למה שמדובר בפרשה ההיא והיינו לממון שיש בו חובה לאחרים שאין לחייבו כי אם על ידי עדים, והוא הדין שאין לקיים קידושין אלא בעדים אף שבקידושין אין חובה לאחרים, עיי""ש בכל דבריו.</span>"	קידושין סה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שטז. מה הדין ומדוע כשעד אחד אמר לו אכלת חלב והוא 1) שותק 2) אינו יודע 3) מכחיש? 	"1) נאמן ומביא קרבן. כתב רש""י (ד""ה וצריכא) דשתיקתו הודאה היא. וכן כתבו התוס' (ד""ה אמר) דשתיקה כהודאה והוי נודע לו מעצמו ודוקא דאמר לו העד אכלת חלב והיה לך לידע והוא שותק <sup>קיז</sup>. כתבו התוס' (ד""ה רבא) דכל זה לאביי אבל לרבא טעמא דשותק מהימן לאו משום דשתיקה כהודאה דמיא אלא משום דאיכא רגלים לדבר מהימני ליה.<br>2) כתבו התוס' (שם וד""ה ותנא) שאינו נאמן לחייבו קרבן דכתיב או הודע אליו חטאתו, ולא שיודיעוהו אחרים <sup>קיח</sup>.<br>3) אינו נאמן דכתיב או הודע אליו חטאתו, ולא שיודיעוהו אחרים.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קיז.  כתב הרשב""א  (ד""ה אמר)  דאינו מחוור, דא""כ לאו משום שמהימן אלא משום דהודאת בעלים כמאה עדים, ולישנא דקאמר אמר לו עד אחד וכו' נאמן, משמע דמשום נאמנותו דעד הוא. והר""ן  (כט,א מדפי הרי""ף)  כתב על הקושיא שהובאה ברשב""א דליתא שאילו היה העד גזלן דלא מהימן לא היה מתחייב מפני שתיקתו דדוקא בעד כשר הוא דאמרינן הכי שכל שהלה שותק הוא נאמן וחידוש הוא שחידשה תורה באיסורים וכו' ונמצא שמפני נאמנותו של עד אחד הוא ולא מטעם הודאתו שאפילו הוא יודע בעצמו שלא שתק מפני הודאה חייב ומש""ה אתי שפיר לישנא דנאמן דאמר אביי הכא.
<br>קיח.  והרשב""א  (ד""ה הלכך)  חלק וכתב שעד אחד נאמן בכל מקום שאדם אינו מכחישו אף אם אינו יודע.</span>"	קידושין סה: - סו. ותוס'		
